דבר נוסף שגיליתי הוא שכמעט כל "החבר'ה מהשבוע" הם גולשי סקי ולא סנואובורד (באמת שקל לזהות אותם), מה שמאשש את התיאוריה שלי ממזמן לגבי סקיירים- רובם שייך לקהילה (ואני מקווה שאני לא מעליב אף אחד, לכן אמרתי רובם). בסופו של דבר בחופשות סקי לכולם כואב התחת- לסנואובורדרים כי הם נופלים עליו הרבה ולסקיירים כי… טוב אין טעם להרחיב.

גייסקי

בכמה מהערבים רצינו לצאת וגילינו שגם באתר הזה ("טין" בצרפת) חיי הלילה לא כל כך סוערים. יש פאב אחד, "ג'ם בר", שתמיד מפוצץ אבל זה לא חוכמה כי הוא כל כך קטן ש"מפוצץ" אומר שיש בו בערך עשרה אנשים, יש פאב נוסף, "יטי", שכל פעם שנכנסנו אליו גילינו שהוא מלא גברים שבחנו אותנו בעיניים סקרניות (כנראה "חבר'ה מהשבוע") ויש את הפאב הכי רחוק שצריך לעבור מדבר שלג בשביל להגיע אליו אבל יש בו גינס אז זה שווה את זה. בפעם השניה שהלכתי אליו עם דניאל (החבר הרווק היחיד של ליאור חוץ ממני), הלכנו אליו אחרי שהג'ם בר והיטי היו כמו בכל ערב, וגילינו בו מסיבה מטורפת, צפופה באנשים (לא "מהשבוע" לשם שינוי) ועם שני דיג'ייז שאחרי שתיקלטו שרו קצת פריסטייל בעצמם. היה אדיר.

ובנושא הגלישה, שלשמה הגענו מלכתחילה- אני מבטיח פוסט נוסף עם כמה קטעי וידאו שהנציחו חלק מהשטויות שעשינו. אגב, אנחנו כולנו עדיין שלמים אבל מחר זה יום הגלישה האחרון- הזמן הכי טוב לעשות בו שטויות…

נ.ב.

האוכל הצרפתי מלא שמן וחמאה. הזמנתי צינתור מראש.

נ.ב. 2

באותו נושא- החבר'ה של ליאור החליטו שהם עושים בינהם "מירוץ לעבר התקף לב". אניע מחוץ לתחרות ונחשב אפילו הכי בריא בחבורה כי אני אוכל כשר (זה כבר מוריד את הבייקון ואת כמויות החמאה שנשפכות על הבשר) אבל ליאור חזק במירוץ.

סוף סוף זה הגיע! סיינט פטריק'ס דיי (יום פטריק הקדוש, למי שמתקשה) ושוב מצווים עלינו לשתות! מיותר לציין שמדובר באחד הימים האהובים עליי, ואני מתעקש להגיד יום ולא חג כדי שאף אחד לא יבוא בטענה שאני חוגג חג של עוכרי העם היהודי. תמיד גם יהיה את ההוא שימציא שפטריק היה איזה צורר נאצי שהרג אלפי יהודים בצ'יקמוקיסטן. עזבו אותי, תנו לשתות.

תראו, זה לא שאני שם עץ אשוח בבית או מחפש ביצי פסחא והאמת היא שאני גם לא כל כך אוהב שאנשים בארץ עושים את זה (בסדר, לגבי הסילבסטר זה לגיטימי כי בסופו של דבר גם אנחנו משתמשים בספירה, ואפילו יותר מאשר בלוח השנה היהודי), אבל במקרה של פטריק, הדבר היחיד שאני עושה הוא לשבת בבר, לשתות גינס ולקבל על זה מתנות. זה בסך הכל עוד יום בשנה שנותן לי לגיטימציה נוספת לשתות, רע זה לא יכול להיות. הרי זה לא שאני הולך ומפזר תלתנים בכל מקום או מתחפש ללפרקון (גמד אירי ג'ינג'י למי שמתקשה) והולך להפוך את הצבע הצהוב של הקשת לזהב.

זה לא אני. נשבע לכם.

דווקא מי שהכי אוהב לתפוס טרמפ על החגים הלועזיים הן בדרך כלל הנשים. מבחינתן תנו להן כל הזדמנות לגרום לגבר שלהן לקנות להן מתנה והן יהיו מרוצות. זה מתחיל בט"ו באב, יום האהבה הישראלי, שמבחינת נשות ישראל הגבר שלהן צריך לפנק אותן ביום הזה (ולא להיפך חס וחלילה, כי זה יום האהבה ואהבה היא של נשים בלבד). זה ממשיך כמובן עם ולנטיינז דיי (יום האהבה הבינלאומי) – תמיד שואלים למה פורים לא בא פעמיים בשנה, אז אם יש אפשרות שיום האהבה יהיה פעמיים בשנה אז למה לא? עוד מתנה. יש כמובן את יום האישה הבינלאומי, שמשום מה כל אישה מגיל שנה והלאה יודעת את התאריך המדוייק של היום הזה, כולל כאלה שלא יודעות אפילו מתי זה 1 באפריל. ואחרון חביב- יום האם, שכבר מזמן הפך להיות יום המשפחה ועדיין אין אמא בארץ שלא תתאכזב מזה שהילד שלה לא קנה לה כלום ביום הזה. בקיצור, הכיס של הגבר הישראלי הוא בור ללא תחתית (שזה רע, בניגוד לבירה ללא תחתית) ולא נוכל לשנות את זה.

בכלל, מה הקטע של יום המשפחה? למה צריך לחגוג את זה בכלל? איך חוגגים את זה בכלל, זאת אומרת, מה מיוחד ביום הזה הרי לכולם כמעט יש משפחה. במילים אחרות, היום הזה כאילו בא כדי לגרום לאלמנות ויתומים להרגיש רע עם עצמם. אין לזה שום הסבר אחר.

אבל חברים, בואו נעזוב לרגע את המירמור ונחזור שוב לנושא שלשמו התכנסנו כאן מלכתחילה- צאו מחר לשתות גינס והרבה, גם אם זה לא טעים לכם (מה איכפת לכם, תקבלו כובע) ותעשו חיים!

כובע גינס. אין מצב שלא בא לכם לחבוש את הדבר המגוחך הזה.

נ.ב.

גינס, גינס, גינס, גינס, גינס! זה לא שאני עושה שטיפת מוח, אני סתם רוצה שאנשים שמחפשים את המילה גינס בגוגל יגיעו אלינו לפני שהם מגיעים לתמונות של האיש השמן בעולם.

אולי אני צריך להתחיל להאמין בקארמה. צירופי המקרים שקורים לי מתחילים להיות מוגזמים. לדוגמא: אתמול אפי חזר מסופ"ש בקריית חיים ונסענו לאסוף אותו מהרכבת, די מאוחר בלילה. המשימה התבררה כלא קלה בכלל היות ונסענו דור, תומר, גלעד ואני באוטו של דור, שהיה עמוס במשהו כמו מיליארד פריטים והרבה מאד זבל. אחרי שנדחסנו בקושי והתחלנו לנסוע תהינו איך גם אפי אמור להידחס לאוטו. כשהגענו לאפי גילינו שהסיבה שהוא ביקש מדור שיאסוף אותו מלכתחילה היתה שהוא בעצמו נושא עליו לא מעט דברים. הצלחנו לדחוס גם את הצ'יקמוק והציוד שלו (לא ברור איך, גם הבגאז' היה עמוס בכל טוב) וקרטענו לכיוון הדירה.

עד כאן אין שום פרט שחשוב לסיפור, זו סתם היתה הקדמה ארוכה. בכל אופן, אפי שחגג יום הולדת בצפון, סיפר לנו שהסיבה שהוא הגיע כל כך מאוחר היא בגלל שהוא היה אצל חבר וצרב כמה דיסקים וזה לקח יותר זמן ממה שהוא תיכנן ולכן הוא פיספס רכבת ונאלץ לחכות שעה נוספת. כמובן שאני לא הפסקתי לצחוק עליו על זה שהוא דביל ועל זה שהוא פיספס רכבת בשביל דיסק, מה שמאד הרגיז את אפי כמובן.

מה אתם צריכים?

למחרת, ז"א היום, שבלי קשר לסיפור היה יום חם בטירוף ודווקא היום החליטו לשלוח אותי בעבודה להתרוצץ בחוץ עם אפוד על הגב, כמובן שגם שום דבר לא עבד בבוקר ושלחו אותי בדיוק כשכבר נהיה חם כמו במסיבת רווקים של השטן (אבל זה לא שאני מתלונן). בכל מקרה, ביקשו שמחר אני אחליף מישהו בשלישות- משהו שכבר קרה בעבר ומבחינתי זה הדבר הכי טוב שיכול להיות- לעבוד במרחק יריקה מהדירה. לצורך העניין היו צריכים לשלוח איתי דיסק. היות ונסתרות דרכי האל, קיבלתי את מה שמגיע לי ובשל סיבוכים לא ברורים צריבת הדיסק התעכבה ופיספסתי את הרכבת שהייתי צריך לחזור איתה לדירה. ומי מבסוט מכל העניין? אתם יכולים לנחש (רמז: הוא צ'יקמוק).

אגב, אם אתם שואלים את עצמכם איך זה שכל כך חם באמצע מרץ אז אתם יודעים טוב מאד שמי שאשם זה החזאים. בגללם אין גשם במדינה. זה הרי הכל קונספירציה של החזאים, שיודעים שלא ייצא לי לטוס השנה לחופשת סנואובורד והם עושים הכל כדי שלא יהיה שלג בחרמון ובגללם אין לי אפילו דקת גלישה אחת. או שאולי זה אורן זריף שלקח את כל האנרגיות של החורף בגלל שצחקתי עליו בבלוג. או שאולי אני סתם פרנואיד מגזימן ומגלומן שחושב שהכל סובב סביבו. אבל לדעתי זה החזאים.

לא הפעם

נ.ב.

ממש, אבל ממש בא לי גינס. זה אחד הדברים הכי טובים בחום הזה. (חוץ מזה שמזמן לא הזכרתי גינס בבלוג וסט. פטריק מתקרב…)

נ.ב. 2

רציתי לכתוב פוסט על פורים אבל היה משמים. מה שכן, אני מבטיח בקרוב תמונה שלי מחופש לזיזי-טופ.

נ.ב. 3

בזמן האחרון עושה רושם שהכל סובב סביב צ'ילה. מהרגע שהודיעו לי שאני אולי אטוס לשם היתה שם רעידת אדמה, עכשיו יש שם טורניר טניס וגם אפי סיפר לי אתמול על חבר שלו שהתקשר אליו משם. קארמה?