ד"ר פיצ'ר
בימים האחרונים התחלנו לצלם בלימודים את הפיצ'ר שלנו (סרט באורך מלא), שבו הדמות שאני מגלם שונאת חזאים ופקחי חניה (בדומה לדמות שלי במציאות). היות ומדובר בסרט שמצטלם רק בלילה ושבמקרה השבוע הייתי גם חייב לסגור כל מיני דברים בעבודה, מצאתי את עצמי מנהל חיים כפולים: ביום אני עובד הייטק ובלילה אני שחקן/תורן הפקה/נהג/לוחם צדק. ככה יצא שבלילות האחרונים אני ישן לילה כן-לילה לא והגעתי פעמיים למצב שאני ער במחזורים של בין 30 ל-40 שעות. טוב, גם לא יכולתי לוותר על ברצלונה-אינטר (בדיעבד חבל שלא ויתרתי).
אני תמיד אוהב לעשות הרבה ולישון מעט אבל הפעם הגזמתי ואני יכול לבוא בטענות רק לעצמי (כמו מכבי חיפה אבל נחזור לזה בהמשך). בכל מקרה, תופעות הלוואי לא איחרו להגיע. לדוגמא: קיבלתי בעבודה איזה מסמך לקרוא ומצאתי את עצמי בוהה במסך המחשב במשך שעה שלמה שבה אני קורא את אותה השורה 30,000 פעם. בסוף הצלחתי לקלוט אבל קל זה לא היה. הייתי גם ממש קרוב להתעפץ ולהתעורר עם סימן של Enter הפוך על המצח.
אני גם חי חיים כפולים ואתה לא רואה אותי בוכה על זה
זמן לחלום
יצא לי להתעפץ בדרך לרכבת בעבודה- בשמונה דקות של המתנה התעפצתי שמונה פעמים. התעפצות זה דבר מצחיק: כשאתה מתעורר משינה רגילה (ולא משנה כמה זמן וכמה טוב ישנת) תמיד בחצי שניה הראשונה אתה תוהה איפה אתה, אז כשאתה מתעפץ זה קורה כל דקה ואתה כל פעם מחדש מופתע לרגע מהסביבה שלך. זה מוזר להתעורר ולראות מסביבך אנשים ממתינים לרכבת. גם בתוך הרכבת נרדמתי ולהירדם ברכבת בנסיעה קצרה זה מלחיץ – בכל שינוי קל במהירות הרכבת אתה נלחץ ומתעורר כדי לוודא שלא פיספסת את התחנה. אני ספציפית גם התחלתי לחלום בכל פעם שנירדמתי. זה די מבאס להתחיל כל פעם חלום חדש ולהתעורר אחרי שניה, זה נותן הרגשה של בזבוז חלום.
אני גם לא אוהב שאני אומר למישהו בשתיים בלילה שאני צריך לקום מחר מוקדם והוא עונה לי "אתה מתכוון היום". צאו מהשטות הזאת- אני תמיד טענתי שהיום מתחלף רק אחרי שאתה ישן. רגע, זה אומר שאני בעצם בפיגור של יומיים…
מאני טיים
הבטחתי שאני אחזור לנושא הכדורגל. אני חייב לציין את העובדה שהפועל עלתה לראשונה העונה למקום הראשון (תנו לשמוח, אפילו אם זה עשוי להיות לשבוע אחד בלבד) באדיבות מכבי חיפה ולוזון, אבל מעבר לזה מיציתי כבר את נושא השיחה על הקיזוז בכל מקום אפשרי ועם כל אזרח ישראלי חובב כדורגל. אני אסכם את זה במשפט אחד- הקיזוז זו שיטה מסריחה אבל מי שתיקח אליפות מבין השתיים תהיה ראוייה לה. הקבוצה שכן הייתי רוצה לדבר עליה היא דווקא בית"ר ירושלים, הקבוצה שיותר מכל תשמח להרוס לנו את האליפות במחזור האחרון בטדי. אבל גם כאן, אני לא רוצה לדבר על הקבוצה או על האוהדים אלא דווקא על הבעלים, בעקבות ידיעה שקראתי באינטרנט לאחרונה. כנראה שאתה חייב להיות לא שפוי בשביל לרכוש את הקבוצה הזאת. הבעלים הקודם התאשפז במוסד פסיכיאטרי לאחר שטען שפגש את גלעד שליט ואת סנטה קלאווס, לזה שלפניו הוציאו צו מעצר בחצי גלובוס ועכשיו הגיע התור של יקיר הבלוג, הלא הוא המיסטיקן המטורף אורן זריף, שטוען שבכוונותיו לרכוש את הקבוצה בתנאי שכל השחקנים יעשו מדיטציה כל יום. אני אישית מת לראות את היקיר השני של הבלוג, שמעון גרשון, עושה מדיטציה לפני משחק מול הפועל.
אני אלמד אותכם לקשור שרוכים בעזרת המחשבה
נ.ב.
אנשים טוענים שאני לא מתבטא מספיק חזק נגד אורן זריף כי אני מפחד ממנו. אז רק שיהיה ברור- אני מנסה לצאת סולידי, תהיו בטוחים שאני לא מפחד (למרות שאולי העייפות שלי זה בגלל שהוא שאב ממני 123 טון אנרגיה).
נ.ב. 2
בהקשר לנושא הבלוג- יום ולילה, הנה קישור לסרט מצויין ששיחקתי בו ועונה לאותו השם:
http://www.facebook.com/video/?of=525013494#!/video/video.php?v=335727660773&subj=525013494
רן גרינפלד – דוקטור לעייפות החומר הדירה
Tags: אורן זריף, הדירה, הפועל, חזאים, כדורגל, פקחים, רן, שינה, שמעון גרשון
תגובות אחרונות