חזרתי הביתה, תומר לא פה, יש ערימה של כלים במטבח ואוסף בקבוקים ריקים על השולחן במסדרון.

דווקא השולחן בסלון לא נראה נורא אחרי התיאור של תומר לגבי הפופקורן. כנראה זה בגלל שכל הפופקורן על הרצפה.

בשורה משמחת 1 – קיבלנו זיכוי על הארנונה של הדיירים הקודמים ששילמתי בטעות.

בשורה משמחת 2 – המזגן עובד מעולה!

בשורה משמחת 3 – תומר לא גמר את כל הדוריטו'ס! הוא השאיר לי אחד. עכשיו אני יכול לחזור ולכתוב ברוגע.

אז הייתי בצפון, וכן- ישנתי בצימר (ותודה למעוז ומשפחתו על האירוח) אבל לפני שאתם אומרים שהחיים שלי דבש רק כדאי שתבינו מה היה לי שם בדרך ל"נופש" בצימר.

המיטה בצימר

נתחיל עם זה שאני עובד עם הצבא. אתם כבר אמורים להבין לבד מה זה אומר. עכשיו, שער הכניסה האלקטרוני לא עובד טוב בשליטה מרחוק אז החבר'ה של הבטחון מידע היו צריכים לבוא ולפתוח לי את השער עם מפתח בכל פעם שיצאתי או נכנסתי. היו רגעים שמתוך שעמום רציתי סתם ללכת ולחזור כל חמש דקות, רק בשביל לשגע אותם אבל נתקפתי חמלה.

נכנסתי לתדריך של סגן אלוף הפיקוד שהתנהל כמו שכל תדריך בצה"ל מתנהל- בצעקות. כמובן שבתור היחיד בחדר שלא לובש מדים שום דבר לא היה רלוונטי אליי. רואה ואינו נראה. השתעממתי. היה איזה רגע שקלטתי שאני כבר שעה משחק עם בורג מסכן שאין לי מושג מאיפה ומתי לקחתי אותו (ריפוי בעיסוק), מדי פעם מפיל אותו וגורם לרעש שמשום מה גם אליו אף אחד לא התייחס.

כמות הפלאפלים שם עשתה אותי רעב. הייתי בטוח שסוף סוף אני לא הולך לבזבז הרבה כסף על לאכול בחוץ, גיליתי שהטנביס לא עובד בשום מקום, אבל אני מעדיף לבזבז את כל המשכורת שלי ולא לאכול אוכל צבאי. נשבעתי ביום שהשתחררתי שכף רגלי לא תדרוך יותר בחדר אוכל צבאי. מזל שיש ופלים ודוריטו'ס. אהה כן, וגם חטאתי ואכלתי מנה חמה. פעם אחת. אני מצטער בסדר? אני יודע שזה שפל המדרגה…

בכל אופן, את הפלאפון שלי העדפתי להשאיר באוטו מאשר להכנס איתו לבונקר כי ככה אני אדע לפחות מי התקשר. אף אחד לא התקשר, חראות!

כמובן שבמשך שעות ארוכות היה משעמם ולא קרה כלום והספר שלקחתי בשביל להעביר את הזמן היה משעמם בטירוף ורק האט לי את הזמן, ורק באחת עשרה בלילה כשכבר באתי להכריז שאני נוטש, פתאום כל הלחץ התחיל ושלושים אנשים היו צריכים את העזרה שלי במקביל. איזה הרגשה טובה זו שצריכים אותך. בפאקינג אחת עשרה בלילה!!!

הג'קוזי בצימר, לא שיצא לי להשתמש בו

ביום השלישי היה איזה קטע שהתחלתי להריח ריח שרוף. מסתבר שרק אני הרחתי אותו. כשכבר חשבתי שאני מדמיין פתאום נשמעה כריזה: "כל החמ"לים, יש שריפה באגף התחתון, אין מה להיבהל, זה בשליטה". טוב. כעבור עשר דקות, בזמן חיתוך מצב נשמעה כריזה נוספת: "כל החמ"לים, בקשר לשריפה, יש לפנות כל חייל שאינו חיוני מהבור." מה איתי? אני לא חייל אבל אני חושב שאני נכלל בקטגוריה של לא חיוני. הייתי גמור מעייפות מלא לעשות כלום. סוף סוף הבנתי איך תומר מרגיש כל הזמן.

בסוף השעמומון הזה נגמר ולמדתי לקח מאד חשוב: אפילו בטעות, אסור לפלוט ליד מילואימניקים לחוצי בית שאתה עם אוטו.

היום בבוקר (חמישי), בדרכי חזרה הביתה הבטחתי לאפי שאעבור דרכו בקרית חיים ואאסוף אותו חזרה לרמת גן. כמובן שהוא לא התעורר וגם לא ענה לצלצולים הבלתי פוסקים שלי במשך חצי שעה אז נסעתי משם. זה גם היה סיבוב בשבילי וגם נתקעתי בפקק ליד חיפה. סך הכל בזבוז שעה ורבע על זה שאני חבר טוב.

אפי, למה???

אז הייתי עוד קצת בעבודה והגעתי הביתה, אחרי ניתוק מוחלט מהאינטרנט. נכנסתי לבלוג רק כדי לגלות שתומר הוסיף תמונות מזוויעות של דור ושלי לצד תמונות דוגמנות שלו ושל בירו.

תודה תומר.

ובשביל לסיים בטון רגוע, אני מצרף קישור לשיר "מעל המצופה" בביצוע של אפי, שלי ושל "דוד כרעיים". למי שעוד לא ראה בפייסבוק. ותודה לדניאל נחמוד.

http://www.facebook.com/home.php#/video/video.php?v=242150685552

טוב, צריך לנקות את הדירה. זה כנראה לא יקרה היום. אז עד הפעם הבאה- שמעון גרשון **-****

אני לא נרדם. השעות שלי הפוכות לחלוטין. זה כנראה בגלל שאני לא טורח לקום לפני שהשמש שוקעת, וזה כנראה בגלל שיש לי הפרעה מורכבת ביותר בשעון הביולוגי. או בגלל שאני מאוד מאוד עצלן. המממ.. ברור שאני לא עצלן.. ולכן, כן בבירור הפרעה מורכבת ביותר בשעון הביולוגי.

נכון שלא עידכנתי את הבלוג בשום דבר מעניין אבל, שימו לב לזה:

• פינקתי את הבלוג בעיצוב חדש ומרגש, כולל תמונה מרהיבה של השולחן שלנו בסלון אחרי התקף אכילת פופקורן.
• וגם גלריית תמונות מפליקר שמתעקשת לא לעבוד, נכון לכתיבת שורות אלה.
• סיימתי לערוך 8 קטעים משעממים במיוחד. כן, אני יודע שהקוראים היחידים של הבלוג הם האנשים שמשחקים בקטעים האלה, אבל רבאק,אפילו אתם לא הייתם רוצים לראות את הקטעים שלכם עוד פעם…(הערה לעצמי, לבדוק למה אני לא מקובל בכיתה).
• ועוד משהו:

שימו לב שימו לב שימו לב: עשיתי כלים!!

• עכשיו, בעניין הכלים. זה היה אתמול. מאז צברתי ערימה חדשה של כלים בכיור. האם רן ישמח כשהוא יראה אותה? I don't think so..
• צפיתי בג'ון מלקוביץ' מבצע את הקטע מ"על עכברים ואנשים". ג'ון מלקוביץ' (הבן של הזונה שנקראת אמא של ג'ון מלקוביץ') עושה את זה יותר טוב. אז מה. האם לג'ון מלקוביץ' יש בלוג? לא ולא. האם הוא חלק מהדירה? בהחלט לא. מסקנה? אין לי.
• תוך כדי הצפיה בג'ון מלקוביץ', טחנתי פופקורן. וגמעתי המון קולה. מה שיכול להסביר מדוע אינני נרדם (בנוסף להפרעה כזאת או אחרת וכו'..)
• מצאתי על כרטיס הזכרון במצלמה את התמונה הבאה של בירו בצעירותו:

זה בירו בגיל כמה חודשים. בשלב זה, כפי שניתן לראות, הוא כבר למד לשכב לי על המיטה. מה שהוא עוד לא למד זה לשלוט בצרכיו. ומכאן ניתן להבין מה שניתן להבין ולא אוסיף עוד פרט לעובדה שהייתי צריך לשלוח את הפוך לניקוי יבש. פעמיים.י

• חשבתי על דרכים לעשיית כסף הכוללות סקס ומוזיקה:

1. לנגן ברחוב
2. לעשות פורנו
3. לעשות פורנו מזמר

• לגבי לנגן ברחוב… אני לא יודע אם זה יעבוד.

אני חושב שחפרתי די להיום. כבר שש בבוקר והגיע הזמן למנמם עד הערב.

כל טוב.

שלום לכם.

חזרתי מוקדם מהצפוי. מצחיק לכתוב חזרתי כשזה הפוסט הראשון ואין אף אחד שבאמת שם לב שהלכתי לאנשהו. הקיצר, היום יום ראשון וחזרתי לדירה, עם חולצה של פרוייקט צי"ד וצמיד כתום זוהר המהווה אישור כניסה לבור בפיקוד צפון (או לבומבמלה, עוד לא בדקתי את זה). הייתי אמור לחזור רק ביום חמישי אבל אפשר להגיד שקיבלתי "אפטר". לא קל עם העבודה הזאת. עוד לא הספקתי להגיד להם שסיימתי את שנת הלימודים וכבר הם שלחו אותי לשבוע בפיקוד צפון. כמו מילואים רק עם כסף. העבודה שלי היא לא סטנדרטית לשחקן. במקום לברמן או למלצר אני מוצא את עצמי מסתובב בבסיסי צה"ל בצפון הארץ ותומך במערכת בטחונית. זה לא סוד שאני שונא מחשבים ולא הכי נהנה בעבודה שלי אבל גם לא סובל מצד שני והכסף עושה את העבודה. זה או שאתה שחקן או שאתה עובד הייטק. אי אפשר את שניהם. אני בינתיים מצליח.

בקיצור, איך שהחלטנו להתחיל את הבלוג הזה- בעבודה שלי החליטו לנטרל אותי לשבוע, לזרוק אותי לבור בלי פלאפון או אינטרנט. לפחות זה הרבה שעות עבודה. ואני ישן בצימר בצפון…

אל תקחו אותי קשה, אני מתלונן סדרתי. הרי גם על זה ששלחו אותי פעמיים להודו מהעבודה התלוננתי נונ-סטופ (ובאמת היה שם זוועתי, תנסו להיות אתם בבסיס צבאי באמצע חור בהודו, 6 שעות נסיעה מציוויליזציה), אבל בשורה התחתונה- המשכורת מהתקופה בהודו סידרה לי את החופשת סנואובורד באיטליה, והנקודות של נוסע המתמיד מהטיסות האלה סידרו לי את הטיסה להולנד בכלום כסף. אבל זה כיף להתלונן.

אז מחר אני צריך לחזור לשם, עד יום חמישי, לתמוך בתרגיל. בינתיים תהנו מפוסטים של תומר (ואולי גם של אפי). בקרוב גם נתחיל להעלות סרטונים שלנו וקטעי מוסיקה אז יהיה בכלל מעניין.

אגב, בזכות האפטר הזה הרווחתי עוד משהו- תומר ואני קופצים עוד שעה לסינמטק, לצפות בסרטים שהולכים להיבחר ע"י האקדמיה לטקס האוסקר הישראלי. ככה זה כשאתה מכיר את זבולון מוששוילי… אתם בטח שואלים את עצמכם "וואט דה פאק" אז אני מבטיח שאסביר באחד הפוסטים הקרובים.

עד אז – היה שלום חתול סמוראי, אנא הקש בפעמון הקטן, אנחנו יודעים שאתם רק חתולים מצויירים אבל אתם נלחמים כמו-

זהו מילון מונחים שנועד להקל על קוראי הבלוג בהבנת השטויות הנאמרות בו:

קרנף = האוכל האהוב על רן ואפי (וגם קצת על תומר).

ג'ירף = האוכל האהוב על תומר (וגם קצת על רן ואפי).

דוריטו'ס חריף ולבנה = מצרכי יסוד בדירה.

סקראבס = חזרנו מיציאה, גמורים מעייפות וצריכים לקום מוקדם מחר? לא נורא, נראה פרק ונלך לישון. או שלושה פרקים.

סנדוויץ' דירה = בד"כ מורכב מ: חומוס, נקניק, חריף, כרוב סגול, בצל, רוטב צ'ילי, ממרח לימונים כבושים, זיתים. מרכיב אחד או שניים יכולים להשתנות בעת הצורך, תלוי מה יש בדירה.

חוטמן = יונק קטן ממשפחת הראקוניים. או במילים אחרות- שירה.

דור = שותף לשעבר וחבר. אף פעם לא היה בדירה בכל מקרה.

חריף = אי אפשר בלי.

התפוחים = להקת ג'אז/פאנק הטובה ביותר בארץ. חובה לשמוע!

שמעון גרשון = בן ****. כל מילה מיותרת.

רבנן = קריאת הבאסה/האימה של אפי.

ד"ר פפר = המצאת המאה. להשיג רק בקיוסקים הלא מובחרים ברחבי הארץ.

בירו = כלב ענק מסוג רועה צאן אנגלי. כל אחד אומר את זה על הכלב שלו אבל באמת שלא ראיתם כלב כזה חמוד מעולם!

ארנונה = הכל בסדר תודה לאל, הספקנו לשלם לפני שיעקלו לנו את הדירה…

גינס = אהבת חייו של רן.

Family guy = סקראבס רואים רק יחד. לבד בדירה? טוב שיש איש משפחה.

דוד "כרעיים" = חבר מהכיתה. יורשו של אבי "הטחול".

"לא נוח" = מונח המתאר מצב פיזי/נפשי/רוחני שבו לא נוח.

שלמה שרף = בובת קרטון בדמותו מוצבת בדירה מאז שחר הימים.

גן השפיך = הגן הקרוב לדירה הבוקע ממנו הריח הזוועתי הזה. בעיקר בקיץ.

למה??? = צעקה המלווה שם של אחד מהפורום לאחר שעשה משהו שהאחרים כנראה לא היו עושים בלי לגמור בקבוק וויסקי לפני זה. לרוב נשמעת זעקת "אפי למה???????"

עזר ואביבית = הדיירים הקודמים של הדירה.

המיטה של עזר = המיטה של הדיירים הקודמים שבשבוע שעברנו לגור פה רצינו לזרוק אבל דור החליט שהוא רוצה לעשות מזה מדפים. המיטה עדיין עומדת בשלמותה בחדר הכביסה שלנו.

הכוסות של עזר = מאפרות.

פופקורן חריף = נסיונות כושלים של תומר ורן להפוך פופקורן להיות חריף. זה לא עובד.

שוקולד = דור אוכל מתוך שינה.

הפועל תל אביב = הקבוצה השולטת בדירה היות ורן הוא היחידי שמתעניין בכדורגל.

יענקל'ה שחר = שכן שלנו.

דרך האקסטרים = דרך הקיצור מהבית שלנו לאימפרו. מיום ליום הדרך הופכת למסוכנת יותר.

פרימדונה = שם אנחנו קונים דוריטו'ס ולבנה.

יום שלישי = יום מקדונלד'ס.

גלעד גיא = האשם בזה שיום שלישי הוא יום מקדולנלד'ס.

המפתח/הארנק/הפלאפון של תומר = תמיד נעלמים.

נקיון = צריכים עוזרת.

דו"ח חניה = כל יומיים.

בקי = לא ברור איך המקום הקטן והריק הזה הפך להיות פאב הבית שלנו.

"פה זה צוותא?" = שאלה שאפי חייב לשאול כל פעם שעוברים שם.

המיטה של מיקי = מיטת אורחים בדירה.

מיטה = המקדש של תומר.

משפחת ברק = זה מה שכתוב על הפעמון. אנחנו עצלנים מדי בשביל לשנות את זה.

וילנסקי תומר וחברים = זה מה שכתוב על תיבת הדואר שלנו. גם את זה אנחנו מתעצלים לשנות.

לפעמים חלומות מתגשמים = הצלצול של בית הספר היסודי שליד הבית שלנו שדואג ברוב טובו להעיר אותנו בכל בוקר.

סביח אגסי = "הכל חארטה, רק הסביח אורגינל", כל פעם שאבי גנב לנו זמן מההפסקה לא היתה ברירה אחרת.

גיטרת אורחים = הגיטרה של רן. הוא לא יודע לנגן.

מפרט חירום = המפרט שיש לרן תמיד בארנק. הוא לא יודע לנגן.