הכתוב הינו טור דעה. גם לי מותר.

סוף סוף זה קרה. המדינה בחרה להכיר באדם היקר הזה, האיש שעשה כל כך הרבה למען הכדורסל הישראלי ולמען המדינה כולה. אין בארץ אדם ספורטיבי יותר משמעון מזרחי. ולראייה, אפילו בעונת 2007/2008 שבה מכבי לא זכתה באליפות, שמעון ביחד עם כל שחקניו פינו את הבמה בייראת כבוד להפועל חולון וירדו לחדר ההלבשה רק כדי שהיריבה תקבל את מלוא ההדר והכבוד הראוי לה. מהלך ספורטיבי שאין שני לו במדינה.

לא נשכח איך שמעון, הפילנטרופ האחרון, נלחם במדיניות הגירוש המוגזמת של השר אלי ישי ובמו ידיו עזר לאזרח מספר רב של עובדים זרים. תרומתו האנושית תיזכר לעולמים, כאשר בכל פעם ששחקן כלשהו הראה ניצוצות של יכולת, שמעון לקח אותו תחת חסותו על מנת שלא יתבזה בקבוצות המגוכחות של הליגה אלא יהיה חלק מהחממה המקסימה הזאת.

שמעון וקבוצתו המיוחדת ריגשו את המדינה כולה שנה אחרי שנה, כאשר לקחו אליפויות וגביעים ללא רגשי נחיתות מול הקבוצות האחרות. זה לא קל לקחת אליפות בהתמדה כזאת בליגה כל כך תחרותית וספורטיבית.  אין אדם אחד שלא הזיל דמעה בכל פעם שמכבי הניפה את גביע אירופה, שכן כל אזרחי המדינה רוצים וצריכים להיות אוהדי מכבי. כל הישג של מכבי הוא הישג למדינה היות ואין אוהדים לקבוצות אחרות. כולנו מכבי.

אין ספק שלשמעון מזרחי מגיע פרס ישראל ומי ראוי להעניק לו את הפרס יותר מאשר טל ברודי? כל הכבוד לטל על הפירגון ועל הבחירה הנקייה ונטולת האינטרסים. ברודי לא נטר טינה למזרחי על כך שרק בגללו הוא לא הצליח להשתחרר מתדמית השחקן שנתפרה לו, למרות שניסה לפנות לתחומים אחרים במהלך השנים. ברודי מחל על כבודו שלו ועשה את הבחירה הנכונה.

בואו נחלוק כבוד לאיש המקסים והחביב הזה ונקווה שהחיוך לא ירד לו מהפנים לעולם!