מונדי-על הפנים

אם חייזר היה נוחת על כדור הארץ השבוע הוא היה בטוח שמדובר פה בכוכב שיש עליו רק נשים. ככה זה בשנה שיש בה מונדיאל, אחרי ארבע שנים של ציפייה. בישראל זה אפילו יותר בולט היות וערוץ 1 החליט לשדר את המשחקים כך שלכל אחד יש את האופציה לראות את המשחקים בביתו והוא אפילו לא צריך לטרוח ללכת לחברים (כמו במונדיאל הקודם שכולם התנחלו אצל מי שיש לו את הערוצים בתשלום).

כמובן שלערוץ הראשון יש את החסרונות שלו. יכול להיות שהיה עדיף לשלם עוד קצת כסף ולשמוע את השדרים והפרשנים של ערוץ 5 מאשר את הצ'יקמוקים של ערוץ 1. חוץ מזה שיש את הקליפ המשמים של המשתתפים בערוץ אחד שמחרפן לי את המוח ובגללו אני לא מסוגל להפסיק להגיד כל היום "וגם גאולה אבן. אבן? אבן!" וכל כך בולט לעין שמי שחשב על הרעיון לקליפ הזה הגיל שלו הוא מינימום 87.

מה שמדהים הוא הטכנולוגיה המתקדמת של ערוץ 1, ניתן לראות לאורך השידור את בוני גינצבורג משחק עם איזה מסך מגע. מסך מגע בערוץ הראשון, מי היה מאמין! (למרות שאני טוען שמישהו מפעיל את זה מאחור).

אבל אין ספק שהדבר הכי מרגיז והכי מדובר במונדיאל הזה (מעבר לעובדה שאין כמעט גולים) זה הרעש המונוטוני והבלתי נפסק של הוובוזלות שנשמע כמו בית כנסת בפורים כשאומרים המן הרשע. אולי יש מישהו שיושב במגרש שכל הזמן צועק ישראל ואז כולם מרעישים (כי כולם שונאים אותנו, למי שלא הבין).

תזמורת וובוזלות

מסביב לשעון

יכול להיות שהניסוחים שלי בפוסט הזה הם לא רהוטים כמו בדרך כלל אבל זה בגלל שברגעים אלו ממש אנחנו משלימים את פרוייקט 48 שעות. מדובר בפרוייקט שבו עושים סרט ב-48 שעות מרגע ההזנקה שכולל כמה נתונים וז'אנר שמקבלים מהמארגנים. אנחנו קיבלנו מחזמר (שזה הז'אנר שהכי רצינו לקבל) ובקרוב מאד תוכלו לראות את התוצאה.

רצינו לצלם סרטון מאחורי הקלעים של העשייה של הסרט והתחלנו גם לצלם אחד כזה אבל מהר מאד הסוללה של המצלמה של תומר נגמרה ולאחר שהפכנו את כל הבית בחיפושים אחרי המטען התייאשנו והבנו שאנחנו לעולם לא נצליח לעשות סרטון "מייקינג אוף" כמו שצריך. תמיד אנחנו מפשלים בדבר הזה. כמובן שמצאנו בסוף את המטען, זה קרה לפני חמש דקות, בשלהי העבודה. הוא היה במקום היחיד שלא חיפשנו בו- המקום שבו תמיד הוא נמצא.

מה שכן, העבודה שלנו על הפרוייקט היתה מדהימה: כתבנו והלחנו שירים, הקלטנו אותם כל הלילה, יצאנו לצלם והתיישבנו לערוך ולעבות את הביצוע של השירים. אין ככה זה, כשלא ישנים מספיקים הרבה. בדרך כלל כל מי שעושה סרט בפרוייקט הזה נתון תחת לחץ אטומי. לא רק שלא היינו בלחץ, גם הספקנו עוד דברים במקביל- הכנו מונולוג והגענו לשיעור שהיה לנו היום בבוקר, ראינו כמעט את כל המשחקים של המונדיאל שהיו ב-48 השעות האלה, סידרנו את הדירה אחרי שהפכנו אותה לחלוטין וכמו שאתם רואים הספקתי גם לכתוב פוסט. מדהים!

בקרוב תראו את הסרט ואולי גם איזה מייקינג אוף קצר. טוב אני חוזר לעבוד על השטויות האחרונות של הסרט.

רן גרינפלד – נרו יהיר

הדירה