המקרר שלנו נראה כאילו קנינו את חברת ספרינג. לאחרונה תומר התחיל לקנות הרבה מיצים שלהם. מה שמוזר הוא שכמה מהפעמים האחרונות הוא קנה גם מיץ עגבניות בין שאר המיצים. אחרי שאפי שתה את זה בטעות (וכשאני כותב שתה אני מתכוון ירק את זה לכיור בבהלה) שאלנו את תומר מה פשר והוא ענה ואני מצטט: "התחשק לי מיץ עגבניות". לא כל כך הבנתי את התחביר של המשפט הזה,  משהו בשילוב המילים "התחשק", "מיץ" ו"עגבניות" לא התחבר לי טוב. בואו נעצור רגע.

נתחיל מהתחלה. אנחנו בתור בני אדם יודעים להבדיל בין פירות וירקות ואני לא מתכוון לפי ההגדרה המילונית עם כל הקטע הזה של הגרעינים והשטויות האלה, אני מתכוון למשהו אינטואיטיבי שלפיו אנחנו יודעים שבננה זה פרי ואבוקדו זה ירק. עגבניה, עם כל הכבוד, זה ירק ומירק לא עושים מיץ. מפרי עושים מיץ, מירק עושים רוטב. למה שמישהו שפוי ירצה לשתות מיץ עגבניות? אני לא אשכח את הפעם ההיא שאכלתי משהו לא טוב בבית מלון ורצתי ומזגתי לעצמי את הדבר הראשון שראיתי- מין משקה אדום שרק הגביר את תחושת הבחילה שלי (מיותר לציין מה זה היה). עזבו אותכם, למה לעצור כאן? למה שלא יתחילו למכור לנו מיץ תפוחי אדמה או מיץ קישוא או מהדורה מיוחדת- המשקה המרענן של הקיץ- מיץ שום בצל! יש מצב שהסיבה היחידה שהמיץ הזה קיים היא כדי שמבוגרים יוכלו להגיד את המשפט "שטויות במיץ עגבניות" מבלי להישמע יותר מדי דבילים. אבל זאת רק השערה שלי.

מיץ עגבניות. תומר למה???

לאחרונה היכתה אותי המחשבה- יש מוצרים שאין להם לאן להתפתח יותר. סיינפלד אמר שנייר טואלט הוא המוצר היחיד שלא השתנה מעולם. אני חושב שיש עוד דברים. מסטיק לדוגמא. שמתם לב שבשנים האחרונות למוצר הזה כבר אין לאן להתפתח יותר? כבר אין טעמים חדשים שיכולים להפתיע אותנו מאז שהפסיפלורה תפסה תאוצה לפני כעשר שנים, ואפילו את הצורה של המסטיק שינו בזמנו מפס רחב לקפסולה קטנה אבל זה היה כבר לפני יותר מעשור. בשנים האחרונות הדבר היחידי שמשנים במוצר הזה הוא האריזה שלו. כל שנה יוצאת צורה חדשה של קופסא: מלבנית, עגולה, כמו של תרופה וכו'… אני פונה ליוצרי המסטיקים בעולם: בחייאת, תנו לנו איזה משהו חדש, איזה מסטיק בטעם אתרוג או משהו, תפתיעו אותנו. כמה סוגים של מנטה כבר אפשר ליצור? זה הכל אותו דבר!!!

מה עם מסטיק בטעם עגבניות?

דבר אחרון וקצר לגבי מוצרים- נמאס לי שכל המוצרים שיוצאים במהדורה מוגבלת באמת מוגבלים! אלה תמיד הדברים הכי טעימים: שוקולד קרם בורלה, ביסלי טאקו, נס קפה אגוזים ואפילו קליק צ'ילי, (רק מי שטעם יודע). לפעמים אני מרגיש כאילו עושים לי דווקא ומוציאים מוצר שיודעים שאני יאהב אותו רק בשביל להפסיק לייצר אותו. טוב, אולי נהייתי פרנואיד מדי בזמן האחרון.

נ.ב.

היות ויש מקום רק לעשרה פוסטים בעמוד הראשי וזה הפוסט העשירי שלי רצוף, הפוסט האחרון של תומר זינק לעמוד השני מה שהופך כרגע את הבלוג לשלי נטו. כנראה כשהוא יקרא את זה הוא יתרגז ויכתוב פוסט מחאה אבל בינתיים הוא עסוק בלערוך את הסרט שלנו (בקרוב בחנויות) וטוב שכך.