ארכיון של אוגוסט, 2009

בדיחות רפואית

שפעת החייזרים

דיייייייייייייייייייייייייייייייי!

תפסיקו עם זה כבר! ולא, אני לא מתכוון להיסטריה סביב המחלה הזו (שגם היא לדעתי יצאה מפרופורציות אבל היא לחלוטין מובנת). אני מתכוון על הבדיחה המטופשת שכל איש ואיש בישראל בטוח שהוא הראשון שחשב עליה למרות שהיא מצחיקה כמו סרט תיעודי בערוץ 23. אני מדבר כמובן על הבדיחה הכל כך מתוחכמת שתשמעו מפי מישהו (לא ספציפי, כל פעם מישהו אחר) בכל פעם שנושא שפעת החזירים עולה לאויר – "מי שחולה בשפעת במקום להתעטש עושה אויינק אויינק". תענו לי ברצינות רגע, כי באמת מעניין אותי, יש מישהו שבאמת, אבל באמת חושב שהבדיחה הזו מצחיקה בוארייציה כלשהי??? כי אני חושב שהבדיחה הזו (ואני מתבייש כשאני כותב את המילה בדיחה) היא הדבר הכי פחות מצחיק ששמעתי בחיים שלי ושמעתי הרבה דברים לא מצחיקים (וגם אמרתי הרבה כאלה). אבל מילא שהיא נורא לא מצחיקה ומאד לא מתוחכמת, אני צריך לשמוע אותה על בסיס יומי (ולפעמים יותר מפעם ביום), מפי כל עובר ושב שהמחלה הזו מוזכרת לידו??? אפילו אם איזה רב בכיר היה מצהיר שמי שנדבק במחלה רשאי לאכול בשר וחלב ביחד- זה היה יותר מצחיק. בבקשה תפסיקו.

ועוד בנושא המחלה, אני חושב שהדבר הכי גרוע במחלה הזו היא להגיד "חליתי בשפעת החזירים". זה נשמע כל כך רע וגורם לאנשים להירתע אוטומטית. מאיפה בא השם הזה בכלל? לא שמעתי אף אחד קורא לאיידס שפעת הקופים, אפילו שזה התחיל מאיזה קוף, אז למה לקרוא בשם כל כך מעליב למחלה שנדבקו בה כל כך הרבה (וזה לא שהיא התחילה בגלל שמישהו שכב עם חזיר או משהו כזה).

אני חושב שאני נדבקתי בשפעת הקרנפים עם כמות הפעמים שאני אוכל שם.

הקורבן הראשון של המחלה

הקורבן הראשון של המחלה

 אצבע מאשימה

ובהמשך לפינתנו- "דברים שמרגיזים את רן בלי פרופורציה למרות שהם זניחים ולא מפריעים לאף אחד ביקום חוץ ממנו":

היום נסעתי ברכבת ומולי ישב בחור בסביבות השלושים לחייו וקרא בעיתון תוך כדי שהוא אוכל ביסלי בצל. הכל היה טוב ויפה עד ששמתי לב שהבחור באופן עקבי דוחף את האצבע לתוך הפה המלא בעיסת ביסלי ומעביר בעזרתה דפים בעיתון מבלי לחוס ולו על דף אחד מסכן. מיותר לציין שדי נגעלתי ומייד שלפתי את המחברת שלי בשביל להזכיר לעצמי על מה לכתוב היום בפוסט. כמובן שכל מחשבה שעוד היתה לי בראש לבקש ממנו את העיתון נגוזה כלא היתה באותה שניה ארורה שבה הבחנתי בתופעה.

בכלל, איזה מנהג מגונה זה להכניס את האצבע לפה בכל פעם שאתה רוצה להעביר דף בעיתון או בספר. איך זה שרד את כל השנים האלה? אתה מצפה שהחברה הנאורה שלנו תפלוט מתוכה תופעות שנויות במחלוקת כמו זו. הסיבה היחידה שבגינה אני מוכן לקבל את המנהג הזה היא אם אתה בן שבעים וכבר מאוחר מבחינתך לשנות את ההרגלים שטיפחת לעצמך בזמן שישבת בכלא בתקופת המנדט הבריטי בגלל שפוצצת את מלון המלך דוד והעיתון היחידי שיצא לך לעיין בו היה העיתון "דבר" המעופש שהצלחת לגנוב מהפח של השומרים, שזרקו אותו לאחר שסיימו לקרוא בו בשירותים והדפים בו היו כל כך דביקים שהדרך היחידה שלך להעביר דף היתה עם אצבע מעט רטובה. את זה אני יכול להבין אבל אנשים יחסית צעירים שעושים את זה צריכים להיעצר או לפחות לקבל דו"ח או משהו… זה יותר מוצדק מחצי מדו"חות החנייה שאני מקבל. אני פונה לאנשים שעושים את זה בבקשה- תפסיקו, זה לא יפה. אני מבטיח לכם שאפשר להעביר דף גם בלי זה ויש מיליוני אנשים שעושים את זה יום יום, ואם אתם מתקשים להאמין לי אני מוכן אפילו לעשות עבורכם הדגמה קצרה:

אתם רואים? זה מאד פשוט!

אתם רואים? זה מאד פשוט!

כנראה שאנשים אחרים אני כבר לא אצליח לתקן אז אין לי ברירה אלא לנסות לתקן משהו אצלי וללכת לאיזו סדנה לעצבים או לחזור לסדנת לקיחת דברים בפרופורציה.

רן גרינפלד – היפוכונדר
הדירה

, , ,

אין תגובות

קופים הם לפעמים…

שלום לכולם,

בעוד כמה שעות אעלה על טיסת אל-על בקו בנגקוק-הדירה. בזמן שאני מתקפל במטוס בצורות לא הגיוניות, תוכלו לראות את הסרט החדש שלי, מטיול בכמה חופים יפים יותר ויפים פחות. אני קורא לו: איך לערוך צילומים לא קשורים למשהו שנראה לא רע.

דרך אגב, אני מקנא ברן שתמיד יש לו משחק מילים לרשום בכותרת. אז גם אני רשמתי הפעם. הא.

YouTube Preview Image

שלכם,

תומר וילנסקי,
בנגקוק

, , , , , , ,

אין תגובות