קניתי לפטופ. הפוסט הזה אפילו נכתב ממנו. זו היתה אחת הקניות היותר ספונטניות שלי בחיים (מיד אחר כך הכתירו אותי בתואר האיש הפזיז בעולם). למעשה, תומר כבר חודשים מטפטף לי לראש "תקנה לפטופ, המחשב שלך זה זבל" ואני מתעלם בהפגנתיות (האמת היא שאחריי שאפי עבר לדירה אפילו המחשב שלו גרם לשלי להרגיש נחות). שלשום בבוקר ישבתי בעבודה וחשבתי בקול רם "אולי כדאי לי לקנות לפטופ לטיסה שלי…" תוך דקה קפצו עליי כמה מחבריי לעבודה שהם חובבי מחשבים כבדים ולקחו אותי לאינטרנט לראות דגמים. אפשר לומר ששעתיים אחר כך כבר היה לי לפטופ (למעשה שעתיים אחר כך רק שילמתי עליו, קיבלתי אותו באיחור של כמה שעות).
מה שמעניין זה שכשאתה מתייעץ עם חברים לגבי קנייה כזאת תמיד אתה מסיים עם מכשיר יקר פי שתיים ממה שרצית ומשוכלל הרבה יותר ממה שאתה באמת צריך. פשוט אנשים מייעצים לך לפי הצרכים שלהם ולא לפי מה שאתה צריך: "אתה מחפש משהו זול? מה הבעיה יש פה מיני לפטופ באלף חמש מאות.", "עזוב כדאי לך כבר לקנות לפטופ גדול, זה כולה עוד חמש מאות שקל.", "מה אתה צוחק? תוסיף עוד חמש מאות שקל ויש לך מעבד בן זונה שיחזיק לטווח הארוך, כדאי לך." , "יאללה, תוסיף עוד ארבעת אלפים ש"ח וזה גם עושה לך קפה, אתה כבר מוציא סכום כזה אז מה זה עוד קצת?"
מצחיק שטכנופוב כמוני הולך להסתובב ברחבי העולם עם מחשב נייד כמו כל איש עסקים ממוצע. היתרון העיקרי הוא שבניגוד למחשב הקודם שלי לזה לא לוקח חצי שעה מהרגע שהוא נדלק עד הרגע שבאמת אפשר להשתמש בו.
איפה פה זה ה-W?
אז את הפוסט הזה אני כותב שעות ספורת ולפני הטיסה שלי, היות ואני לא יודע כמה אני אוכל לכתוב משם. אמנם עכשיו יש לי לפטופ וזה הופך את העסק לזמין בהרבה אבל במדינה שאני טס אליה- הסיכוי שיהיה שם אינטרנט מספיק מהיר בשביל לכתוב זהה פחות או יותר לסיכוי שאני אתחתן שם עם מקומית.
יש משהו שאני לא מצליח להבין- עם כל השכלול היום והטכנולוגיה המטורפת וזה שאפשר לנהל היום את העולם מהפלאפון, איך זה שלא מצליחים לייצר סוללה לפלאפון שתחזיק מעמד יותר מיום שלם? מה זה שווה לשדרג את המכשיר כל יומיים אם בכל שידרוג אורך החיים של הסוללה קטן. אני מבין שככל שהמכשיר משוכלל יותר הוא צורך יותר חשמל אבל זה כל כך קשה ליצור סוללה שתספק את החשמל הזה? כנראה שכן.
חסר טעם
ולנושא אחר לגמרי: ראיתי השבוע פרסומת לחלב בטעם של פעם. מה זה אומר, שהוא בא עם קרום? בכלל המונח "בטעם של פעם" די מטריד. מה זה פעם? מתי זה? לפני שלושים שנה? עשרים שנה? אתמול? ומי החליט שפעם היה פה יותר טוב? ואם אני לא הייתי פעם, אין לי מושג מה היה הטעם של החלב או הפסטרמה. זה טוב לאנשים שגדלו על משהו, אם גדלת על הגזוז שהיה פה פעם זה מובן ואפילו מקובל אבל מי גדל על פסטרמה? איזו נוסטלגיה זה אמור להעלות?
בתמונה: מים בטעם של פעם
ליד העבודה יש איזו מסעדה שאני ממש לא אוהב את האוכל בה. למעשה האוכל שם כל כך גרוע ש אני טוען שהוא בטעם של פעם- מלפני שבוע.
נ.ב.
אם כבר נזכרים בטעמים ישנים- החזירו את ביסילי טאקו ועושה רושם שאני היחיד שזוכר שהיה פעם משהו כזה. מי שזוכר מוזמן לכתוב משהו כדי שאני לא ארגיש לבד בעולם. אתם גם יכולים לכתוב סתם משהו כדי שאני לא ארגיש שאף אחד לא מתייחס לבקשות שלי…
רן גרינפלד – שחקן בטעם של פעם הדירה
#1 מאת תומר ב 20 באוגוסט, 2009
עד עכשיו גם היה לך מחשב של פעם.