לא רן, תומר.
שלום. זה לא רן. זה תומר. אחרי שנדחקתי החוצה מהעמוד הראשי של הבלוג ע"י עשרות פוסטים של השותף הרשע שלי החלטתי לחזור לכתוב. בפעם האחרונה שכתבתי משהו, בדיוק מצאתי עבודה חדשה. זה היה בספטמבר. כנראה שאני לא מסוגל לעבוד ולכתוב בבלוג באותו זמן… בטח תשמחו לשמוע (כן, בטח תשמחו. נו תשמחו. אתם שמחים? יופי. אני שמח) שויתרתי על העבודה שהיתה לי לטובת עשיית סרטים ועכשיו כשסיימנו עם הסרטים יש לי זמן לכתוב. ואז מה אם אין לי עבודה. יש לי סרטים. אני הולך להוליווד! סתם. אני לא. אני תקוע ברמת גן. אבל הנה תמונה יפה שלי. שלי, לא של רן.
זה אני, כן? תומר.
כמו בחיים
לפני כחודש וחצי צילמנו את סרטנו, "סרט". באחת הסצינות הצטלמתי כשאני נוהג בחיפושית שהשאיל לנו בטוב ליבו רני פלטק (תודה). תוך כדי שאני מצטלם, בזמן שעמדנו ברמזור, נכנסה מונית לתוך הצומת, העיפה רמזור ונעצרה בתוך חומה של אחד הבתים. המצלמה, שצילמה אותי באותו הרגע, קלטה את אחת התגובות ההזויות ביותר שראיתי לאחרונה. באופן פרדוקסלי, אני משוכנע שאם הייתי משחק ככה בסרט, הייתם קוראים לזה משחק מוגזם. אני מצרף את הקטע, לשיפוטכם:
מהיום אני משחק כמו בחיים. מוגזם.
תומר וילנסקי שאינו רן, אלא תומר. זה שמשחק מוגזם. הדירה
#1 מאת מיכל ב 2 בפברואר, 2010
חחחחחחחחחחחחח
אני מנגנת את זה בלופים
איזה מבט פרייסלס!!!!!!